רש"י על נדה י״א ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדה י״א ע״ב:ה׳ רש"י על נדה י״א ע״ב:ח׳ »

1 נדה פתח ↗

עָבַר לַיְלָה אַחַת בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ וְרָאֲתָה — טְמֵאָה. נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ — טְמֵאָה. מֵתִיב רַבִּי יוֹנָה: ״וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִים״, אַמַּאי? תְּשַׁמֵּשׁ בְּעֵדִים, דְּדִילְמָא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵה דָמִים שֶׁלָּהּ!

2 חידושי חתם סופר על נדה פתח ↗

ובזה י"ל ג"כ דברי רש"י במתני' ריש מכילתין דפי' משמשת בעדים א' לפני תשמיש וא' לאחר תשמיש. והוא נגד דברי שמואל לעיל ה' ע"א. והא"ש דהמהרש"א הקשה בשמעתין תבדוק דילמא עברה פסקה לילה א'. ותי' דא"כ לפני תשמיש אמאי צריכה בדיקה ע"ש. ולדבריו נתכוון רש"י ד"ה תשמש בעדים וכו' וק"ל. והשתא לשמואל דלעיל ה' ע"א דעד שלפני תשמיש אינו כפקידה ומשנתינו ריש מכילתין דתני שני עדים היינו לו ולה אם כן ע"כ במשנתינו דשמעתין נמי מתפרש שני עדים היינו לו ולה ולא מיירי מלפני תשמיש כלל והדרא קו' מהרש"א. וע"כ צ"ל דשמואל דלעיל לא חש לקו' מהרש"א דס"ל כר' אסי דעברה עליה לילה א' ולא ראתה אינו מזיק. אך אנן קיי"ל כר"ח לגבי ר' אסי דעברה עליה לילה א' טמאה וקו' מהרש"א צ"ל כתי' מהרש"א. ומוכח דב' עדים היינו לפני תשמיש ולאחר תשמיש וה"ה במתני' דריש מכילתין נמי הכי מתפרשת ודלא כשמואל דלעיל ה' ע"א הקצרתי וסמכתי על המעיין. אע"ג דלחד לישנא לעיל גם לשמואל לפני תשמיש קאמר מ"מ זה הלשון אינו עיקר וכבר כתבתי בזה לעיל שם:

1 נשתנו מראה דמים - ממראה דם בעילה ראשונה:

2 תשמש בעדים - אחד לפני תשמיש ואחד לאחר תשמיש:

« רש"י על נדה י״א ע״ב:ה׳ רש"י על נדה י״א ע״ב:ח׳ »